החלטה בתיק ת"א 11252-05-11

1.         מונחת בפני בקשת התובעים - המבקשים [להלן " המבקשים"] לפטור אותם מתשלום אגרה, אשר מחציתה הראשונה עומדת ע"ס של 3,125 ש"ח, בגין הגשת תביעה כספית ע"ס של 250,000  ש"ח.

2.         בתצהיר שצורף לבקשה נטען כי המבקש מס' 1 בן 67 המתפרנס מקצבת נכות בסך של 1,300 ש"ח וכי אשתו, המבקשת מס' 2, מרותקת לכסא גלגלים ומקבלת קצבת נכות מהמל"ל בסך של 2,500 ש"ח.

3.         המבקשים טענו כי מסכום הקצבאות משלמים הם סכום נכבד בגין תרופות, כאשר מעבר לקצבאות אלה, אין להם כל מקור הכנסה נוסף.

לבקשה צורפו מסמכים רפואיים ואישור המל"ל בדבר גובה הקצבאות החודשיות.

4.         המבקשים נדרשו ע"י ביהמ"ש לצרף לבקשה דפי חשבון בנק לתקופה של 6 חודשים אחרונים ואלה אכן הוגשו עם תצהיר משלים.

פטור מאגרה - המסגרת הנורמטיבית

5.         המסגרת הנורמטיבית המסדירה את עניין הפטור מאגרה, מעוגנת בהוראת תקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות), התשס"ז - 2007.

תקנה 14 (ג) מורה כי:

" הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

שני אדנים, איפוא, לתקנה זו : האחד, חוסר יכולת כלכלית ו השני הליך שמגלה עילה. בהתקיים שני אלה, רשאי ביהמ"ש ליתן פטור מאגרת ההליך, כולה או חלק הימנה.

6.         אגרת בית המשפט נגבית בגין שירות המסופק על ידי המדינה באמצעות מערכת בתי המשפט, וכספי האגרה נכנסים לקופתה. מכאן, עניינה הלגיטימי של מערכת המשפט לגבות אגרה זו ולמנוע הליכי סרק, הפוגעים בהקצאת המשאבים הציבוריים בצורה לא נאותה ואף בעיקרון השוויון.

מנגד, החיוב באגרה מגביל את זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ואף יש הרואים בה זכות הנעלית על חוקי היסוד (ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577).

אולם, גם זכות זו, ככל זכות אחרת אינה זכות מוחלטת אלא יחסית וניתן לפגוע בה בתנאים שונים, ובהם הדרישה כי הפגיעה תהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

תקנות בית המשפט (אגרות) באות, איפוא, לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין אפשרות ניצולה לרעה.

7.         לצורך עמידה בתנאי " הליך שמגלה עילה", אין הכרח להראות כי סיכויי ההליך הם ממשיים, אלא די בקיום סיכוי, ולו ברף נמוך (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר, פ"ד מד (2) 383). הטעם לכך נעוץ בחשיבות שמייחס המשפט, כאמור, לזכות הפנייה של האזרח לערכאות.

8.         אשר לתנאי של העדר יכולת כלכלית, תקנה 14 (א) מורה כי : 

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה".

נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך זה עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי.

מן הכלל אל הפרט